׳נרקוד לשלום, נשיר לשלום, הרוקדים בעולם משפחה׳
ביומו השני של פסח השנה, שיר עברי מיוחד והריקוד המלווה אותו, שהולחן ונוצר בעיר מלבורן, שבאוסטרליה, ועשה הסטוריה תרבותית בינלאומית בהונג קונג

שם שרה מקהלה בת 27 זמרים את גירסת השיר ׳נרקוד לשלום׳ במנדרינית, בעוד כמאתיים רקדנים ממדינות שונות, ביניהן הונג קונג, טאייוון, סינגפור, מאלאזיה, מקאו וסין. נרקוד לשלום היה המופע המרכזי בטכס הפתיחה של . פסטיבל יום הריקוד הבינלאומי של שנת 2016

מאז שנת 1982 , בעת שוועד הריקוד הבינלאומי המסונף לארגון אונסק״ו, ייסד את יום הריקוד הבינלאומי, מיליוני רקדנים מכמאה שבעים מדינות. כולל ישראל, ממשיכים במסורת. כל צורות הריקוד, מבלט קלאסי להיפ הופ, מרירוד מודרני לריקודי עמים, ומסטאפס לגא׳ז, הצטרפו לחגיגה. אך זו הפעם הראשונה, על פי מחקר מקיף ככל האפשר, שריקוד ישראלי זכה להיות בין אלו הפותחים את יום הריקוד העולמי, באיזשהו מקום בעולם, מחוץ לישראל.

אני חייב להצהיר שיש לי עניין אישי ומשפחתי בהישג הזה. אשתי אורה, זמרת מקצועית וכותבת שירים, כתבה את המילים והלחן לשיר ״נרקוד לשלום״, יחד עם אמה וורה לווין, זכרה לברכה, כפי שמתאר אתר האינטרנט של השיר www.nirkodlashalom.com

חמתי וורה נולדה בחרבין, בצפונה של סין, לא הרחק מהגבול עם רוסיה. וורה בילתה את שנות חייה הראשונות בשנגהיי בקרב הקהילה היהודית השוקקת. אחר עלתה לישראל הה נתוודעה לשירים וריקודים ישראלים שהפכו לחלק בלתי נפרד מישותה לאורך כל חייה, גם כשהיגרה לאוסטרליה. אין לי כל ספק שוורה היתה מתמוגגת מנחת לראות ולשמוע את השיר שלה, נרקוד לשלום, מאומץ על ידי רקדני. של ארץ הולדתה, שם זוכה השיר למשמעות מחודשת בסינית.

הקשר עם הונג קונג גם הוא היה ׳אישי׳. הוא התפתח בחודש אוגוסט שעבר בעת שאורה התארחה בסימפוזיון הבינלאומי לשימור ולפיתוח ריקודי עם. כשחזרה למלבורן המארחים שלה מהונג קונג, הנג- מאי-פונג ובעלה לאו טינב-קווק, שהם מורים לריקוד שביקרו בישראל, שמעו הקלטת השיר נרקוד לשלום. מאי שיתפה אותי בהתרגשות שאחזה בה כששמעה את השיר: ״פשוט התאהבנו במנגינה והמסר לשלום מהדהד בסינית ממש כפי שהוא עושה זאת בעברית, והשאר כפי שנאמר רשום בדפי ההסטוריה. אז אני מוכן להתוודות, בעוד העניין שלי בסיפור ברור מאליו, השיר עצמו החל כמשהו מאד ״אישי״. במחנה הריקודים בניו זילנד בשנת 1998 , אורה, וררה וכוריאוגרף ישראלי וותיק, שמוליק גובארי, היו בין היהודים הבודדים מקרב יותר מ 100 חובבי ריקודי עם עשראלים. אהבתם של הניו-זילנדים לישראל כה נגעה לליבה של וורה, שהיא אמרה לוורה ״ אנו חייבות לכתוב שיר״. וזה בדיוק מה שהן החלו לעשות בעת שטיילו בניו זילנד. את המלאכה סיימו כשחזרו למלבורן.

לאחר שהמפיק מרטין בפליטר ערך את השיר, אורה הקליטה אותו והעלתה אותו לאתר האינטרנט www.hebrewsongs.com ובעזרתו של יהודה קפלן מהתכנית העברית ברדיו אס-בי-אס, תרגמה את השיר ל 35 שפות שונות, בין היתר לסינית. ואז הפסקה של כמעט שנה שבה לא קרה דבר. אך מאז שנת 2008 , נרקוד לשלום הפך ל״שיר העברי הקטן שעשה זאת״. הוא הוצג לעולם ב׳הופעת בכורה׳ ביוני 2008 בפסטיבל הריקודים ה 38 בריו דה זנרו בברזיל, לאחר שעובד לריקוד למופע המרכזי במסגרת ״חגיגת נרקוד לשלום״.

באתו הזמן החל חובב נלהב של ריקודי עם ישראליים ממלבורן, פיטר ליפניק, לפתח גירסת ריקודי עם של השיר. שלמה ממן, אחד מהכוריאוגרפים הישראלים המובילים בעולם, הצטרף לפיטר במלאכת יצירת הריקוד. באוגוסט 2008 , הריקוד עלה לגמר פסטיבל הריקודים הבינלאומי בכרמיאל, פסטעבל יוקרתי שכלל 80 מופעים, 50 רקדנים ויותתר מ 300,000- מבקרים. בעקבות החשיפה הזו ובעזאת האינטרנט הצטרף נרקוד לשלום ל״משפחת ריקודי העם הישראליים״, שרקדנים מרחבי העולם, ממונטיבדיאו, לריגה, מסינגפור לוילנה ומניו יורק לוורשה. אני מניח שיש צורך בהסבר נוסף לאלו מביניכם החושבים ש״משפחת ריקודי העם הישראליים״ כוללת את ריקודי ׳הבה נגילה׳ ו׳עוד לא אהבתי די׳ בחגיגיות בר מצווה ובחתונות.

אפילו אלו המודעים לכך שישנם חמש קבותות ריקודי עם במלבורן, שתייפ רת, אחד הסידני ואחד בבריסביין, ושקיימת תעשיה פורחת של כוריאוגרפים ישראלים המסיירים ברחבי העולם, סרטים ומחנות ריקוד, לא תמיד מבינים את מימדי תעשיית ריקודי העם המהווים יצוא תרבותי אדיר.

רשומים www.israelidances.com למעשה לאיש מבין אלי ששאלתי, כולל ישראלים רבים, לא היה מושג שבאתר לוחות זמנים של כיתות ריקוד ב 35- מדינות וכן מידע על 8724 ריקודים שונים, זו לא בדיחה, 8724 ריקודים. וזהו רק קצה המזלג.

כל זה רק מעצים את ההישג של נרקוד לשלום שהצליח לפלס לעמצו מקום של כבוד, בעברית וב 34- שפות נוספות, וכעת גם בסינית.